כתבות ועדכונים

חידושים ותחרות בתחום הקרדיולוגיה

מחירי המוצרים בתחום הקרדיולוגיה נמצאים לאורך השנים בירידה מתמדת, ובעיקר במוצר המוביל בפרוצדורות אלה התומכן (סטנט) מצופה התרופה (DRUG ILLUTING STENTS (DES שתפקידו לשחרר תרופה במינון שנקבע ולהשאיר את העורק פתוח לזמן רב יותר.ה-DES הראשון שפורץ את הדרך ברפואה הופץ בישראל לראשונה על ידי חברת JNJ בשנת 2002 בו היצרן CORDIS מציג את ה-CYPHER. שיווקו החל במחיר של כ-2,700 דולר ומאז הוזל כל שנה בכ-25%. כיום משווקים DES רבים של יצרנים שונים ומחירם מגיע לכ-300 דולר בלבד.המוצרים בתחום הינם דינאמיים ונתונים לשינויים תכופים בדגמים ובגרסאות שונות. הסטנטים הקיימים כיום בשוק מבוססים על סוג כלשהו של מתכת. הם מסייעים להשיג הטבה משמעותית לשנים ארוכות בקרב 70%-80% מהמטופלים, ואולם עדיין כ20%-30%מהמטופלים נזקקים להשתלה חוזרת באותו אתר שבו הושתל הסטנט כבר כעבור כחצי שנה, בשל היצרות חוזרת שהתפתחה בתוך הסטנט.כדי לפתור את הבעיה פותחו לפני למעלה מעשור סטנטים משחררי תרופה, שתפקידם למנוע את שגשוג התאים ולדכא את תהליך ההיצרות הנשנית. הם מבוססים על טכנולוגיות שונות שבאמצעותן התרופה מתחברת לתותב ומשתחררת ממנו.חלקם עשויים ממתכת בשילוב עם פולימר – חומר פלסטי המקשר בין הגוף המתכתי של התומכן לתרופה, שמטרתו לגרום לשחרור איטי ומבוקר של התרופה תוך חודש. תותב אחר מצופה בפולימר שהואכשלעצמו נספג במשך חודש, ויחד עם ספיגתו משתחררת גם התרופה.שני חידושים טכנולוגיים בתחום הם סטנט בעל מבנה מיוחד המאפשר לחבר את התרופה למתכת ללא צורך בפולימר מתווך, וסטנט מתכלה, העשוי כולו מפולימר הנספג בגוף ונעלם כולו ממנו עם הזמן. הטכנולוגיה הראשונה מתאימה בעיקר לחולים סוכרתיים, שכן הפולימר כשלעצמו עלול לעורר תגובה דלקתית מקומית אצלם ולעורר תהליך שבסופו תתפתח היצרות מחודשת בתוך הסטנט.דוגמה לסטנט כזה הוא: סטנט Cre8 המשווק בארץ על ידי חברת גאמידה (נמצא בסל התרופות). בדפנות הסטנט מצויות שקערוריות שבתוכן מוטבעת התרופה המשתחררת לדופן העורק.כמו-כן סטנט BIOFREEDOM המשווק על ידי אמי טכנולוגיות מיועד גם לחולים בעלי סיכון גבוה לדימום והוא היחיד שמאושר על ידי CE MARK האירופאי להשתלה עם מתן טיפול נגד קרישיות לחודש אחד בלבד.דוגמה לתומכן המתכלה הוא Absorb של חברת אבוט – שהוא הסטנט המתכלה היחיד שמתכלה במלואו והראשון שפותח בעולם. הסטנט הזה, שהושק לא מזמן בארץ, עשוי מפולימר המתמוסס באופן טבעי, שהשימוש בו נפוץ בשתלים רפואיים כמו תפרים מסיסים.דוגמאות נוספות לסטנטים עם פולימר מתכלה: ORSIRO של חברת ביוטרוניק בעל קוטר שלד הכי דק עד כה(60 מיקרון). סטנט SYNERGY של חברת בוסטון סיינטיפיק.דוגמאות לסטנטים עם פולימר לא מתכלה: XIENCE XPEDITION של חברת אבוט – סטנט וותיק עם הכי הרבה שנות מחקר. סטנט ONYX של חברת מדטרוניק בעל מבנה גמיש.בדומה לסטנט המתכתי, הסטנט המתכלה משמש כמעין 'פיגום' השומר על כלי הדם פתוח, ואולם בתוך שישה חודשים עד שנה, הוא מתמוסס. הרעיון מאחורי הפיתוח הוא שלמעשה הסטנט צריך להחזיק את העורק פתוח למשך תקופה קריטית של כמה חודשים בלבד שבה העורק נוטה להיסגר. תקופה זו היא פרק הזמן הדרוש לעורק כדי להחלים באופן טבעי, ולאחר-מכן הוא יישאר פתוח גם ללא התומכן.זה בהחלט חידוש מעניין, ויש לו יתרונות. לדוגמה, אם יש צורך בניתוח מעקפים בהמשך, קל יותר לטפל בעורק ללא ההפרעה של שתל קבוע. עם זאת, צריך יהיה לבחון בשנים הקרובות מהן התוצאות ארוכות הטווח שלו.
לפרטים:סופי רובין, מנהלת תחום ציוד רפואי מתקדם 09-8922069.

דילוג לתוכן