ד"ר חזי לוי, המשמש כיום כראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, בראיון מיוחד למגזין 'חדשות שראל':

על שפעת החזירים: "הייתה מערכת קבלת החלטות מופלאה ומקצועית" – על פרשת הקברים בברזילי: "משרד הבריאות והעומדים בראשו אחראים לשלומם ובריאותם של החולים באשקלון" – על ההיערכות למוכנות העורף: "הפקנו לקחים ממלחמת לבנון השנייה" – ועל החשש מפני רעידת אדמה: "כל הגורמים יודעים מה לעשות במצב שכזה"

ד"ר חזי לוי, המשמש כיום כראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, נקרע בימים אלה בין הצורך לתת את המענה הטוב ביותר לחולים, לבין ההתמודדות עם פערים הולכים וגדלים בכוח אדם ותשתיות, ולא מעט קשיים כלכליים. בראיון למגזין 'חדשות שראל' הוא מדבר על האתגרים עמם מתמודדת המערכת, המחסור בתקנים וברופאים, והתוכניות שאולי יחוללו את השינוי שכולם מחכים לו.

ד"ר חזי לוי, נולד בשנת 1955 והתגייס כעתודאי. הוא שירת כחובש במלחמת ההתשה עםמצרים מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, באזור התעלה. 34 שנים שירת בצה"ל, בשרשרת ארוכה ומרכזית של תפקידים בחילהרפואה – בין היתר כמפקד רפואה פיקודי של פיקוד צפון, סגן קרפ"ר וקצין רפואה ראשיבשנים 2003-2007. כקצין רפואה ראשי התמודד עם אתגרי ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה. לצד האתגרים הפנימיים, הוביל משלחות סיוע צה"ליות במקומות שונים בעולם: קוסובו, קניה, וטורקיה.

ד"ר לוי, האם אתה יכול למפות את האתגרים מולם ניצבת כיום מערכת הבריאות?

"מערכת הבריאות סובלת ממספר פערים בכוח אדם ותשתיות, וקשיים כלכליים. מול כל זה, אנחנו גם רוצים וגם נדרשים לתת את המענה הטוב ביותר לחולים, מענה טוב, נגיש, זמין ומודרני. ולכן צריך להתכווץ מאוד כדי לעמוד באתגר הזה נוכח הפערים הקיימים במערכת.

"אתגר שני – איך לגרום לעלייה בכוח האדם הרפואי והסיעודי בעיקר במערכת הבריאות, ואיך למלא את הפערים במקצועות מסויימים, הסובלים ממחסור במתמחים ומומחים.

"אתגר נוסף – להתעקש ולקיים את השוויוניות במתן הרפואה ברוח חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולהביא לרפואה זמינה נגישה ומקצועית גם לפריפריה, הסובלת מפער, הן בכוח אדם, הן בתשתיות והן בטכנולוגיות".

ויש כבר תוכניות להתמודדות עם האתגרים הללו?

"יש הרבה תוכניות, אולם ברור שחלק מהדברים כרוך בעבודה ממשלתית, בין-משרדית, לא רק של משרד הבריאות, אנחנו עובדים מול בתי החולים, הקהילה והאיגוד, כדי למצוא פתרונות יצירתיים. ללא ספק אנחנו מתכננים תוכנית שחלקה כבר מיושם העוסקת במחסור ברופאים בכלל ומספר מקצועות בפרט, ואנחנו גם עוסקים בתוכנית שתוגש לעבודה עם האוצר ואשר תעסוק בהתאמת מספר המיטות ברמה הלאומית בכלל הביקושים כפי שהם כעת וכפי שיתפתחו במהלך העשור הקרוב".

ואיך, לדעתך, הגענו למצב הזה?

"אנחנו במצב הזה כי הביקושים לרפואה עלו, זה נובע מהעובדה שתוחלת החיים במדינה עלתה, דבר שמעיד על איכותה של הרפואה בארץ, משום שגברים ונשים במדינה חיים זמן ארוך יותר, הרי שבאות לידי ביטוי גם מחלות שבעבר לא ראינו. האוכלוסייה גם מזדקנת, דבר המביא לתופעה של מחלות מורכבות יותר, שבעבר או שלא ידענו לטפל בהן, או שהיו בשיעור נמוך יותר, כי תוחלת החיים לא הייתה גבוהה.

"דבר נוסף עלתה מודעות הציבור ופעילות הרפואה בקהילה לרפואה מונעת וניהול מחלות כרוניות, המטיל עוד אתגרים ועומס על המערכת.

"מבחינת ההיצע, הייתה משנת 2000 האטה או הקפאה, על פי החלטת ממשלה, בתוספת תקנים לכוח אדם ולמיטות. הוסף על זה את הגידול שחל באוכלוסיה והרי לך מצב שבתחומים מסויימים יש אי ספיקה במספר מיטות וכוח אדם. אנו שוקדים כרגע על תוכנית, שיחד עם האוצר, באופן מדורג ורב שנתי, תטפל בקשיים שדיברתי עליהם".

המחסור בכוח אדם נובע מירידה במספר הנרשמים ללימודי רפואה?

"אין ירידה בשיעור הנרשמים ללימודי רפואה, הראייה לכך שהדרישות הולכות ועולות כמעט מידי שנה. בתי הספר בארץ מלאים, ועדיין ישראלים רבים לומדים בחו"ל, למשל, בהונגריה, ומדובר בתלמידים מוכשרים ביותר, שלא מצאו את מקומם בבתי הספר בארץ בשל הביקוש הרב ללימודי רפואה.

"אכן הולך ומתפתח מחסור במספר הרופאים ובשיעור הרופאים לאלף נפש, הן בהשוואה לעבר, והן בהשוואה למדינות המפותחות. וכל זאת, בין השאר משום העובדה שבשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2,000 היינו עדים לגלי עלייה מבורכת ממדינות העולם ובכלל זה רופאים ואחיות ושאר מקצועות הרפואה, ומשקטנה העלייה, חלה גם ירידה במספר מקבלי הרישיונות לרפואה בישראל.

"על המדוכה הזו ישבו משרד הבריאות המועצה הלאומית להשכלה גבוהה והממשלה, והתוכנית להתמודד עם זה הייתה ראשית להכפיל את מספר תלמידי הרפואה בארץ, ולהקים בית ספר חמישי לרפואה. כיום לומדים בשנתיים הראשונות בארץ כ-500 סטודנטים לרפואה, לעומת 300 סטודנטים לרפואה ערב ביצוע השינויים הללו.

"נפתחה גם מגמה צבאית ללימודי רפואה שנמצאת בקשר עם האוניברסיטה העברית ובית הספר לרפואה בהדסה, וגם תוכנית לבית הספר החמישי – כל אלה יגבירו את יכולת ההכשרה של רופאים של מדינת ישראל".

ובנושא אחר, זכיתם ללא מעט ביקורת על ההחלטה לקדם את החוק בעניין מתן טיפולי שיניים לילדים במחיר מסובסד. האם נעשתה איזושהי שגיאה בעניין מצידכם?

"אני חושב שאחד ההישגים הגדולים של מערכת הבריאות במדינת ישראל מאז נחקק חוק בריאות ממלכתי, שהוחל בינואר 95, הוא החלטת הממשלה ביום א' האחרון שילדים מגיל 0-8 יוכלו לקבל טיפול שיניים חינם, לגבי סל שירותים מוגדר, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי. ילדים שנמנעו בעבר מלהגיע לטיפול שיניים בשל אי זמינות או בעיה כספית, יוכלו לקבל את הטיפול עם השתתפות עצמית קלה. זה הישג עצום, חברתית ומקצועית, וכך אני רואה את הדברים".

ביקורת קשה נמתחה עליכם בפרשת המיון הממוגן והקברים העתיקים בברזילי. באיזה צד של המתרס אתה עומד?

"לכשנמצאו קברים באתר המיועד לבנייה, הייתה מחלוקת בין הצורך לבנות חדר מיון ואגף כירורגי ממוגנים על פי קריטריונים מקצועיים גרידא, לבין ההשלכות החברתיות שלהם. הפרשה ידעה עליות ומורדות, ולבסוף נפלה החלטה על ידי ראש הממשלה, המכהן  גם כשר הבריאות.

"באשר לשאלה באיזה צד אני, דומני שכול הנוגעים בדבר נמצאים בצד אחד, באשר לצורך והחיוניות של השלמת המהלך מהר ככל האפשר, כדי לערוב לביטחונם של החולים באשקלון".

בראייה לאחור, אתה מצדיק את ההיסטריה שהייתה כאן עם פרוץ שפעת החזירים?

"אני לא מכנה את זה היסטריה, היסטריה זה מצב של כאוס ובלבול, פה כל ההחלטות נתקבלו לאחר התייעצות מתמדת של מיטב המומחים ופורום צוות טיפול במגיפות, בראשות פרופ' דני אנגלהרט, מטובי רופאי הילדים והזיהומים בארץ, וראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. הצוות הזה עסק בזמן המשבר הזה ככל שהתארך, כמעט מידי יום בדיונים, בראיית וניתוח המתרחש וקבלת תמונה עדכנית מידי יום לאור המתרחש בעולם והתייעצות עם גורמי מקצוע בעולם, ובמתן הנחיות לדרך הפעילות הנכונה לאור הניתוחים האלה. מדינת ישראל זכתה לשבחים מארגוני בריאות בארץ ובעולם על הדרך שבה התמודדה עם המשבר והפכה למודל לחיקוי בחלק מההחלטות".

אתה מצדיק גם את הרכישה המאסיבית של החיסונים שנעשתה באותם ימים?

"אני מצדיק לחלוטין את רכישת החיסונים, על אף ששיעור החיסונים לא היה גבוה ועל אף שהמחלה שכחה, צריך לראות מתוך איזו תמונת עולם נרכשו החיסונים, כאשר היה מחסור עולמי ושהם עדיין לא פותחו. טוב שישראל הגיבה כמה שיותר מוקדם ונרשמה בעדיפות לרשימת הרוכשים. צפינו גם עוד גל של מגיפה וחובה על מקבלי ההחלטות להבטיח שהאמצעי הטוב ביותר לעצירת המחלה יהיה זמין לכל אזרח בישראל, והאמצעי הזה הוגדר בכל העולם כחיסון. מדינת ישראל מילאה בצדק את חובתה כלפי אזרחיה, שלמרבית האזרחים יהיה חיסון לשעת צורך. הייתה מערכת קבלת החלטות מופלאה ומקצועית, הכל נעשה תוך רפואה הנסמכת על ראיות ולא גחמות, ואף פותחו מודלים מתמטיים כדי לחזות מה עלול להיות שיעור החולים. אין לי אלא לברך על שהתברכנו באנשים שידעו לטפל באירוע שבקלות עלול היה להפוך להיסטריה".

ומה עושים כעת עם החיסונים שנותרו?

"חלק הצלחנו למכור, וחלק יושמד".

כל התרחישים צופים כי בעימות הצבאי הבא מי שיספוג את הפגיעה העיקרית יהיה העורף. האם מערכת הבריאות ערוכה לתת לכך מענה?

"אני מעריך שאכן העורף יהיה מאוים ותהיינה שתי חזיתות – הקלאסית המסורתית, שבה לוחמים חיילים בחזית, וחזית התמודדות האזרחית בעורף. הלחימה בחזית תהיה בכל עוצמתה כדי להכריע את האויב ולהסיר את האיום מהעורף, אבל העורף יהיה מעורב. כל המערכות בארץ, הצבאיות והאזרחיות, ובוודאי מערכת הבריאות, למדו היטב וניתחו הרבה לקחים ממלחמת לבנון השנייה ו"עופרת יצוקה" וביצעו הרבה מהלכים ברמה הלאומית, והראייה - במבצע עופרת יצוקה, כמה מהלקחים יושמו נכון".

"אין ספק שיש בעיית מיגון, גם של מוסדות ציבור, גם של מוסדות בריאות ובתי חולים וגם של בתים, בעיקר במרכז הארץ. יש תוכנית ארוכת טווח למגן בתי חולים ומוסדות רפואה בקהילה, נקבעו כללים בשיתוף פיקוד העורף ומשרד הבריאות על מנת להבטיח מתן טיפול לנפגעים ובתוך כך קיום רפואת שגרה תחת אש. בכל התחומים הללו אנו נוגעים, גם בתרגילים שאנו עורכים כדי להכין את המערכת במוכנות הגבוהה ביותר. גם פה נעשה הרבה, וחלק מהדברים שעשינו בנושא נלמדים כיום במדינות אחרות בעולם".

כמי שעמד בראש משלחת ישראל לטורקיה לאחר רעש האדמה ב-99, אתה סבור כי מערכת הבריאות ערוכה להתמודד מול סוג כזה של אסון?

כדי למזער ככל שניתן את הכאוס שעלול להיות וכדי לשלוט במצב, דרכי הפעולה צריכות להיות נהירות לכל גורם תוך אינטגרציה וניהול המשותף של כל הגורמים שאמורים לתת מענה לתרחיש שכזה. לעצם העניין, תוכננו תוכניות, הוקצו תקציבים להיערכות ונעשו תרגילים על מנת שכל גורם במערכת ידע מה עליו לעשות בשעת חרום שכזו".

במהלך העימותים הצבאיים האחרונים, נדרשו בתי החולים, בעיקר בצפון ובדרום, לאספקה של תרופות וציוד רפואי תחת אש. האם אתה שבע רצון מהעבודה שנעשתה באותם ימים במטרה לספק את צרכי בתי החולים האלה?

"אני חושב שזה המקום לציין את התרומה הנכבדה של חברת 'שראל', שעומדת לימין מערכת הבריאות דווקא בשעות קשות, או בשעות שנדרש בדחיפות ציוד רפואי, אם במצב חירום, ואם בעבור כוחות הרפואה של צה"ל בשעת לחימה ואם לשליחת משלחת הומניטארית לכל מקום בעולם תוך 24-36 שעות.

"גם מתוקף תפקידי הקודם נדרשתי לציוד בכל שעה של שעות היום, גם בשבתות וחגים או שנדרשתי להבאה מהירה של ציוד מחו"ל שלא נמצא בארץ, ותמיד 'שראל' התייצבה לימיני והעניקה לי את השירות הטוב ביותר. כולי תקווה שהמערכת הזו תמשיך לעמוד לצד מערכות הבריאות בארץ ככל שיידרש".