ראיון עם ד"ר בני דוידזון, מנהל המרכז הרפואי 'אסף הרופא'

  
לא קל להיות מנהל בית חולים ציבורי בישראל. התחרות מול הרפואה הפרטית מותירה את הרפואה הציבורית כמעט חסרת אונים, מתמודדת עם נטישה הולכת וגוברת של כוח אדם איכותי, נאלצת להתמודד עם המקרים הקשים שמרוקנים את קופתה, כשמנגד, הכספים הרבים שמניבים הביטוחים המשלימים, עוברים בדרך חד-סטרית אל הרפואה הפרטית ומחריפים את המצוקה ברפואה הציבורית. ד"ר בני דוידזון, מודע היטב לבעיה. הוא רואה את הרופאים שלוטשים עיניים לבתי החולים הפרטיים, כי שם נמצא הכסף הגדול, ועומד חסר אונים, כי אינו יודע כיצד לגרום להם להישאר יותר במערכת הציבורית. יש לו אמנם פתרון מאוד פשוט לבעיה, אך הוא חושש שהמדינה תתמודד גם עם המשבר הזה, רק כשזה יהיה כבר מאוחר מידי.
 
כעדות אילמת למצוקה הכלכלית איתה הוא מתמודד כיום, ניצב בניין האשפוז החדש שנבנה באחרונה באסף הרופא מכספי תרומות. הבניין אמנם מושלם חיצונית, אך ביקור בתוכו מגלה כי שתי קומות מתוך הארבעה שנבנו, ריקות מציוד ואדם. הסיבה – לא נותר כסף להשלים את הבנייה, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפגע קשות גם ביכולת לגייס תרומות לצורך השלמת הפרוייקט.
בבית החולים אסף הרופא 800 מיטות אשפוז, ונחשב לרביעי בגודלו במערכת הממשלתית, או השביעי בגדלו בין כל בתי החולים הכלליים בארץ. כמו כל בית חולים, גם בו ניכרת כיום מצוקת אשפוז קשה, על רקע מחלות החורף המסורתיות, השפעת העונתית וגם שפעת החזירים.
 
ד"ר דוידזון, גם כיום אתה לא רואה פתרון לקצב גידול האוכלוסייה?
 
"אף פעם לא היה למערכת הבריאות פתרון לקצב גידול אוכלוסיה".
 
אבל הייתה תוכנית של משרד הבריאות להגדיל את מספר המיטות בבתי החולים.
 
"נכון, אבל היות ולא קרה כלום מאז, אנחנו עדיין במצב של שתי מיטות לאלף נפש, שזה בהחלט לא מצב מתאים ל-OECD, שאליו אנחנו רוצים להשתייך. זה מספר מאוד נמוך, ויש פה גם עניין אחר, מספר המיטות לאלף נפשות, הוא נכון אם אתה מסתכל בתמהיל הכללי, אך אם אתה מחלק את ישראל לחלקים, המשוואה משתנה: יש מקומות שיש מספיק מיטות, יש מקומות שיש יותר מידי מיטות ומקומות שיש מעט מידי מיטות. מבחינה גיאוגרפית, תמהיל המיטות אינו מפוזר נכון, כאשר אזור הנגב הכי בעייתי כי שם יש בית חולים אחד הנושא בנטל של כל אוכלוסיית הנגב, וככל שהיא תגדל עם עיר הבה"דים וירידת הצבא דרומה, כמות המיטות תהיה נמוכה עוד יותר יחסית לכמות האוכלוסייה.
 
אמנם יש הטוענים שחלק מאי ספיקת המיטות הזו היא לא אמיתית, כי אם יש עודף מיטות בירושלים, לך תתאשפז בירושלים. במושגים של מדינות גדולות זה לא נורא כל-כך לנסוע 45 דקות עד לבית החולים, אבל בארץ זה לא מקובל, ולכן חצי שעה נסיעה מהבית לבית החולים עבורנו זה הרבה זמן למתאשפזים וגם למבקרים ולכן צריך להתאים את המציאות של הארץ ואת מספר המיטות לכמות האוכלוסייה. שיהיה מספר המיטות כמו בארצות המערביות, אך בנגישות המתאימה למדינת ישראל".
 
מה היקף האוכלוסייה שבית החולים אסף הרופא משרת?
 
מיידית מדובר באוכלוסיה מראשון לציון, במידה רבה נס ציונה במידה פחותה רחובות, במידה רבה מאוד לוד ורמלה, וכל הישובים מסביב, כולל מודיעין. סדר גודל של חצי מיליון נפש. אם אתה מרחיב את היריעה, האזור הזה שמתחיל באשדוד ומסתיים בבית דגן, מכיל למעלה ממיליון וחצי תושבים, חלק מהם מגיע למרות המרחקים מאשדוד, אשקלון וישובי הסביבה. במובנים מסויימים אנו מעין מרכז-על, ולכן מנקזים מעבר לחצי מיליון תושבים המיידיים, גם חלקים מהמיליון וחצי שגרים בכל מיני מקומות. לאחרונה, עם פתיחת כביש 431 הצטרפה גם מודיעין, ואנו צופים כמות גדולה יותר של חולים שתגיע משם אלינו".
 
אתם ערוכים לגידול כזה במספר החולים?
 
"בעתיד הנראה לעין כן, חוץ מליולדות ששם יש לנו בעיה חמורה מאוד. אנחנו מאוד מבוקשים בתחום היולדות וכמות הלידות פה הכפילה עצמה בתוך 7-8 שנים, וכיום אנו כמעט ב 8,500 לידות בשנה וזה המון. כל מה שעשינו ובנינו לא מספיק מבחינה מלונאית, ולכן התוכנית שלנו להגדיל את מערך היולדות אצלנו במהלך שנת 2010, כי אין לנו שום ברירה אחרת".
 
כמה יולדות תהיו מסוגלים לקלוט לאחר ההרחבה?
 
"אני מעריך שעוד 2,000-3,000 לידות. אנו צופים שבשנת 2011 נגיע ל-10,000 לידות".
 
מה גורם ליולדות להעדיף ללדת דווקא אצלכם?
 
"מלונאות משופרת, יחס טוב שמאז ומעולם ידענו לתת פה, זה הופך את המקום לאטרקטיבי, והנושא האחרון שעלה רק בשנים האחרונות, ותל השומר היה חלוץ בו - מלונית היולדות. ככל שהמצב הכלכלי משתפר, יותר ויותר הורים או  בעלים ירצו להעניק ליולדת את הלוקסוס להיות במלונית כזו לאחר היום הראשון של הלידה עם טיפול אישי, חדר פרטי,וזה מהווה גורם משיכה גדול. אנחנו מבוקשים בקרב יולדות, על אף העובדה שעדיין אין לנו כאן מלונית ליולדות, ואנו צופים שאם נבנה משהו שהוא דמוי מלונית, זה יגרום ליולדות נוספות להגיע לכאן, וככל שכמות היולדות תגדל, יגדלו בהתאם גם הכנסות בית החולים, מה שיאפשר לנו גמישות בתחומים אחרים".
 
כיום מרגישים צפיפות במחלקות?
 
"אין מה לעשות, במחלקות הפנימיות חורף זה חורף, ומה שמחמיר את המצוקה הוא אשפוז חולים בחדרי בידוד, בעקבות שפעת החזירים. כל בידוד מקטין את כמות המיטות בחדר, ומשם הדרך למסדרונות קצרה".
 
אתה בעד הטלת מיסים נוספים על הציבור כדי לפתור את מצוקת מערכת הבריאות?
 
"זה כבר עניין של מדיניות ממשלתית. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מדינה סוציאלית, סוציאליסטית, קומוניסטית, או מערבית. אנחנו עוד לא החלטנו. אנחנו מתנהגים כמו מדינה סוציאליסטית, ומצד שני מפריטים כל דבר שזז. זה לא עובד ככה. יש שני דברים שלדעתי אמורים להיות נכס המדינה בלבד – בריאות וחינוך. שני הדברים האלה שעתיד המדינה תלוי בהם, צריכים להיות מטלה חד-משמעית של המדינה ולא של אף אחד אחר. לנו יש חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוא גם פרוגרסיבי, הבעיה היא שהגענו לשלם 30 אחוז נוספים מכיסנו, כי האוצר דאג לסגור כמה וכמה ברזים במרוצת השנים, אך לא דאגו להחזיר את מיליארד השקלים שנעלמו מתקציב הבריאות, ולכן נוצר מצב שחסר כסף במערכת. אבל בינינו לבין עצמנו, לא חסר כסף. הכסף מתחבא מתחת לאבנים של הביטוח המשלים, שהוא חוק במדינת ישראל ול-80 אחוז מהאזרחים יש ביטוח משלים אחד לפחות, הם לא משלמים הרבה כסף, אבל זה מצטבר, ואני אומר לך שמסתובבים בשוק הזה בין 2-4 מיליארד שקל, ואף אחד לא יודע איפה הכסף הזה. אומרים שיודעים היכן הוא אבל אני לא חושב שיודעים באמת ולפרטי פרטים. הוא נכנס לקופות ולביטוחים הפרטיים המסחריים דרך הביטוח המשלים ונעלם שם. חלק מהקופות משתמשות בו כדי לכסות את הגירעונות שלהן וחלק כדי לבנות מבנים נוספים או בתי חולים פרטיים. כך נוצר מצב שהכסף הזה חסר במערכת הבריאות הציבורית, וכולם מחפשים פתרונות ומציעים שאולי האזרח ישלם עוד קצת מכיסו. אילו היו מחלקים את העוגה אחרת, יכול להיות שזה לא היה נדרש. אין שום סיבה שבעולם שאזרח יידרש לשלם מעבר למה שהוא כבר משלם. וזה קורה כי חלוקת המשאבים לא נכונה, וניהול המשאבים לא נכון".
 
אתה חושב שזה מה שמאיץ את התפתחות הרפואה הפרטית?
 
"קודם כל, אין רפואה פרטית בארץ. רפואה פרטית זה כשאתה בא אליי כרופא ומשלם לי כסף כדי שאטפל בך, וזה לא מה שקורה. אתה לא משלם עבור הרפואה הפרטית, מי שמשלם בפועל זו חברת הביטוח, המשלים או הפרטי, ואתה משלם רק השתתפות עצמית קטנה, ואני מדבר על ביטוחים הקבועים בחוק. המוצר הכי חשוב שאתה קונה כשאתה רוכש ביטוח משלים, זו הזכות לבחור את הרופא שלך. ברגע שהזכות הזו נקנית על ידי 80 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, זאת אומרת שיש כסף שמיועד לבחירת רופא והכסף הזה לא מגיע למערכת הציבורית. כך נוצר מצב שהאזרח מקבל את הטיפול הרפואי אצל הרופא שבחר מחוץ לכותלי בית החולים הציבורי, וכך הרפואה הציבורית איבדה אותי כרופא ואותך כחולה".
 
וזה מסביר את העובדה שתדמית הרפואה הפרטית הרבה יותר טובה מזו של הרפואה הציבורית?
 
"בבית חולים פרטי כל מי שלא מחייך לחולה, מפוטר. אנשים מתנהגים שם בזהירות רבה ונותנים יחס מלא לחולה, כי העבודה שלהם יקרה להם. נוצרת שם גם אווירה טובה לחולה, גם תנאי אשפוז משופרים, החולה גם מגיע עם הרופא שבו הוא בחר, האמצעים שעומדים לרשות הרופא מאוד מתקדמים, כך שנוצר מצב שהרפואה שם טובה מאוד, לא טובה יותר מהרפואה בבתי החולים הציבוריים אך זה נעשה בתנאים הרבה יותר נוחים".
 
מה אתה בעצם אומר, שרופא שעובד בבית חולים פרטי מחייך יותר ובציבורי לא תוציא ממנו חיוך?
 
"הוא מחייך בשני המקרים, אלא שפה הוא צריך לחייך לאלף איש ושם רק לאחד, ולכן זה שונה. המקרה של הרפואה הפרטית יוצר מצב שכולם מרוצים, החולה מרוצה כי קיבל את הטיפול הטוב ביותר בתנאים הטובים ביותר, מהרופא שבו בחר, הרופא מרוצה כי קיבל יותר כסף, ביצע טיפול בתנאים שהוא רק יכול לחלום עליהם בבית החולים הציבורי, ואף אחד לא שם לב שבינתיים הרפואה הציבורית מפסידה מזה המון כסף. אף אחד גם לא נותן את הדעת לבעיות קשות שיש בבתי החולים הפרטיים. למשל, בבית חולים פרטי אין שום מנגנון של בקרת עמיתים. במחלקה ציבורית יש מספר רופאים בכירים והם מבקרים זה את פעולתו של זה. בית חולים פרטי הוא במה לסוליסטים. הרופא מבצע את מה שהוא יודע הכי טוב, ואין עליו ביקורת.. אני מניח כי בבית חולים ציבורי מיני מקרים שהתפרסמו בתקשורת לא היו מתרחשים, כי כאן הפיקוח הרבה יותר הדוק. יחד עם זאת גם הם למדו מאירועים אלה, והחלו לאט-לאט להפעיל נוהלים והתנהגות שמשפרת את הבטיחות ומזכירה את הנהוג בבתי החולים הציבוריים. למרות זאת רוב הרופאים, לא יעשו מקרים מסובכים מידי שם, עקב העדר מערכת תומכת רב תחומית רחבה כמו בבית החולים הצבורי.  כמו כן, אם המקרה מסובך מידי, הוא יודע שייאלץ להתרוצץ הלוך ושוב במהלך התקופה לאחר הניתוח. במחלקה שלו בבית החולים הציבורי, יש מערכת שלמה שמטפלת למענו בחולה. בבית החולים הפרטי הם הולכים רק על בטוח. את המקרים המסובכים מביאים לפה, וזה רק מחריף את הבעיה.
 
"כשרופא שיוצא החוצה מרוויח פי כמה ממה שהוא מרוויח פה, הוא ימשך באופן טבעי להיכן שהשתכרות גבוהה יותר משמעותית, הוא רק אדם. נכון שאת המעמד הציבורי והעניין הוא מקבל פה, אבל הכסף הגדול נמצא שם. למה שתיווצר החלוקה הזו? צריך למצוא דרך לתגמל את הרופא, כך שלא ייאלץ למצוא לעצמו השלמת הכנסה בחוץ. אני יודע שיש רופאים שיוותרו על אחוזים ניכרים מההכנסות שלהם מרפואה הפרטית, רק כדי שלא ייאלצו להתרוצץ בין החולים ובין בתי החולים. הכל יכול להתבצע פה ובמחיר יותר זול. כך בתי החולים יזכו להריח את הכסף הזה של הביטוח המשלים, שלא נמצא כיום במשחק, והחולה יידרש לשלם רק סכום קטן מכיסו, שהוא משלם ממילא. במציאות שכזו הרפואה הציבורית לא תיאלץ לפשוט רגל בשל טיפולים יקרים ומסובכים שהיא מחוייבת לקבל. אם זה יימשך כך, כל המפעל היפה הזה של הרפואה הציבורית ייפגע, כי בית הספר לרפואה הוא פה, ברפואה הציבורית, פה מלמדים סטודנטים ומתמחים. בחוץ אין זמן ללמד, כי ללמד גוזל זמן וזמן כידוע הוא כסף. היזמה להכניס את כספי הביטוח המשלים לבתי החולים הציבוריים דרך הרשאת בחירת מנתח ורופא (מה שמכונה בטעות שר"פ) קיימת זמן רב אך עד עתה לא קרה דבר. לשמחתי, סגן שר הבריאות, הרב ליצמן, תומך נלהב ביזמה זאת ואני רק מקווה שיצליח לדחוף אותה למרות התנגדותו הנחרצת של האוצר ושל קופות החולים.
ולמיטב ידיעתך, מישהו כבר פועל כדי שזה לא יקרה, שהרפואה הציבורית לא תתמוטט?
 
"אנחנו לא טובים בלהקדים תרופה למכה, אנחנו טובים מאוד בכיבוי שריפות ואלתורים. גם פה כנראה שרק משבר עצום ייאלץ את המערכת למצוא פתרון".
 
אתה צופה שבית החולים החדש שיוקם באשדוד ייתן מענה חלקי לבעיה, תרגיש פחות לחץ כאן?
 
"להיפך, נרגיש יותר לחץ. לנו אין בעיה שיגיעו יותר חולים, הבעיה היא שאנשי הצוות הרפואי שלנו ילכו לאייש את בית החולים הזה באשדוד. בית החולים הזה יפגע בצורה קשה בברזילי ובכולנו מבחינת כוח אדם. 10 אחוזים מהצוות שעובד כאן גר באשדוד, ואין שום סיבה שהם ימשיכו לעבוד כאן אם יהיה להם בית חולים ליד הבית, שאפילו מוכן לשלם יותר. זה ירק עצים את הבעיה שיצרו בתי החולים הפרטיים.