כתבות ועדכונים

מערכת ה FilmArray של חברת BioFire לאבחון פתוגנים מהיר

חברת BioFire (שנרכשה ע"י חברת BioMeriuex) היא חברה אמריקאית המתמחה בדיאגנוסטיקה מולקולארית, ומביאה מענה מהיר קל ונוח לתפעול ולאבחון מצבים בהם מתעורר חשד בזיהום. החברה פיתחה את מערכת ה FilmArray לזיהוי של פתוגנים בטכנולוגיית nested multiplex PCR, המאפשרת אבחון של מספר רב של פתוגנים בו זמנית מאותה הדגימה.

מערכת ה FilmArray, הינה מערכת POC אוטומטית מלאה, המבצעת את כל שלבי העבודה מהכנת הדגימה, דרך הפקת חומצות גרעין, אמפליפיקציה, דטקציה וכלה באנליזה של התוצאות באופן אוטומטי ומהיר, תוך פחות מ 2 דקות זמן עבודה ובאופן ידני על ידי צוות לא מיומן. התוצאה מתקבלת תוך פחות משעה מדגימה ראשונית עבור פרמטרים רבים.

המערכת כוללת בשלב זה ארבעה פנלים:

Meningitis / Encephalitis – ME Panel, הבדיקה מבוצעת על דגימת CSF, מכסה כ- 14 מטרות של וירוסים, חיידקים ופטריות, הקשורים למחלות במערכת ה- CNS – Central Nervous System

 GI Panel – Gastrointesinal, הבדיקה מבוצעת על דגימות צואה, מכסה כ- 23 מטרות של וירוסים, חיידקים ופרוטוזואה, הקשורים למחלות של מערכת העיכול.

BCID – Blood Culture Identification Panel, הבדיקה מבוצעת על תרבית דם חיובית, מכסה כ- 24 פתוגנים (חיידקים גרם שליליים, חיידקים גרם חיוביים ושמרים) + 3 מנגנוני עמידויות לאנטיביוטיקות.

Respiratory Panel – הבדיקה מבוצעת על דגימות מטוש אף וגרון, מכסה כ- 20 וירוסים ובקטריות הקשורים למערכת הנשימה.

המערכת והערכות השונות מאושרות ע"י ה- FDA & CE-IVD .

בחודשים הקרובים יושק פנל פנאומוניה סמי-כמותי מדגימות ישירות  של כיח / BAL – הפנל יזהה 34 מטרות (חיידקים, וירוסים ומנגנוני עמידות).

לפרטים:  כוכבה רוזליו, מנהלת תחום מעבדות טל:  054-6722088

מניעת זיהומים

נושא חשוב נוסף שנדון בכנס הוא נושא מניעת הזיהומים. זיהומים הנרכשים בבית החולים הינם כיום הסיבוך השכיח ביותר המשפיע על חולים מאושפזים. כעשרה אחוז מבין החולים המתאשפזים בבתי חולים כלליים, "רוכשים" זיהומים בזמן אשפוזם, כאשר ברוב המקרים מדובר בזיהום הנגרם על ידי חיידקים העמידים לטווח רחב של תכשירים אנטיביוטיים. תופעה זו משפיעה על כשני מיליון אנשים בשנה בארצות הברית, עם תמותה של כ-90,000 איש בשנה ותוספת הוצאה שנתית של כחמישה מיליארד דולר על הטיפול בחולים אלו.

לרוב החיידקים, העמידים לקבוצה אחת או למספר קבוצות של תכשירים אנטיביוטיים , הביטויים הקליניים של זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים, דומים לאלו הנגרמים על ידי חיידקים רגישים אך אפשרויות הטיפול מאוד מוגבלות. לדוגמא, עד לשנים האחרונות, ניתן היה להשתמש אך ורק בוונקומיצין (vancomycin) לטיפול בזיהומים קשים הנגרמים על ידי MRSA ואילו כנגד VRE לא היה טיפול יעיל כלל. גם כיום, כאשר ישנן אופציות טיפוליות כנגד חיידקים אלו, הן מאוד מוגבלות וכבר נצפו עמידויות גם כנגד התכשירים החדשים. המהלך הקליני של החולים עם חיידקים עמידים הינו מסובך יותר. בעבודות רבות נמצא קשר בין המצאות חיידקים עמידים לבין משך אשפוז ארוך יותר, תחלואה רבה יותר ושיעורי תמותה גבוהים ובנוסף עלייה בהוצאות הרפואיות לטיפול בחולים אלו.

מכיוון שבמקביל לעלייה בשיעור החיידקים העמידים ישנה ירידה מתמדת בייצור תכשירים אנטיביוטיים חדשים על ידי חברות התרופות, אנו מתקדמים בצעדי ענק למצב של טרום העידן האנטיביוטי, בו לא יהיה בנמצא טיפול כנגד הזיהומים חיידקיים וכפי שהגדיר האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות את המצב: "Bad bugs no drugs".

שכיחות החיידקים העמידים שונה בבתי חולים שונים ובזמנים שונים וכמו כן משתנה על פי סוג המחלקה והאוכלוסייה המטופלת. בדרך כלל, השכיחות רבה יותר בבתי חולים שלישוניים וביחידות לטיפול נמרץ בהשוואה לבתי חולים קטנים ולמחלקות רגילות.

שני גורמים עיקריים תורמים לעלייה בשכיחות החיידקים העמידים:

  1. לחץ סלקטיבי הנגרם כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה.
  2.  חוסר היענות מספקת לכללי מניעת זיהומים.

יש להבין, שהטיפול האנטיביוטי בחולה הבודד אינו הגורם הישיר להיווצרות החיידק העמיד. על מנת שייווצר מנגנון עמידות בחיידק, על החיידק לעבור מספר לא קטן של שינויים גנטיים או לרכוש מידע גנטי מחיידק אחר. תהליך זה של רכישת עמידות על ידי חיידק הוא כזה המתרחש לעיתים רחוקות ואינו מתרחש לרוב בחולה הבודד. "התפקיד" של הטיפול האנטיביוטי בהגדלת מאגר החיידקים העמידים מתבטא בשני מימדים ושניהם נוצרים בשל מה שמכונה "לחץ סלקטיבי". כאשר חולה מסוים נושא חיידק עמיד בכמות קטנה בתוך מיליארדי החיידקים הקיימים בגופו (במערכת העיכול ועל פני העור) והוא נחשף לטיפול אנטיביוטי בשל זיהום כלשהו, הדבר יוביל להקטנה במספר החיידקים הרגישים לתכשיר האנטיביוטי ובמקביל לעלייה במספר אלו העמידים לתכשיר. בנוסף, מתן אנטיביוטיקה לחולה שאינו נושא חיידקים עמידים, תגרום לו להיות "מוכן" יותר להתיישבות של חיידקים עמידים מהסביבה, דבר שלא היה מתרחש ללא הטיפול האנטיביוטי. המאגר של החיידקים העמידים בבית החולים נמצא במערכת העיכול ועל העור של החולים עצמם, וכן הסביבה. בעבודות רבות נמצא, שהחיידקים העמידים נמצאים בכל סביבת החולה בבית החולים ובכלל זה על דפנות המיטה, תיק החולה, עגלת התרופות, המכשור הרפואי, מקלדות המחשב ובעצם על כל פריט. החיידקים יכולים לשרוד על הציוד והמשטחים במשך שבועות באם לא מבוצעים ניקוי וחיטוי סביבתיים כנדרש.

ישנה עדות אפידמיולוגית מוצקה לכך שהחיידקים מועברים בין החולים באמצעות הצוות הרפואי והפרה-רפואי. ידי אנשי הצוות והציוד הרפואי האישי שלהם (סטטוסקופ, מספריים ועוד) מזדהמים בחיידקים בזמן הטיפול בחולים. חוסר הצמדות לנהלים בסיסיים של מניעת זיהומים ובתוכם חיטוי ידיים לפני ואחרי כל מגע עם החולה או עם כל פריט בסביבתו וכן חיטוי הציוד האישי לאחר כל מגע עם החולה, מוביל לכך שאנשי הצוות מעבירים את החיידקים העמידים מחולה לחולה ובכך גורמים להתפשטותם בבית החולים.

בשנת 2016 ייסד משרד הבריאות את התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים במערכת הבריאות. זוהי תכנית דינמית, רב שנתית, בעלת תקציב ייעודי של 50 מיליון ₪ לשנה. התכנית מחזקת את היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים.

כמרכיב מרכזי בתוכנית הופעל בשנת 2016 מודל תמרוץ ייעודי בבתי החולים הציבוריים כללים. מטרת המודל לתמרץ את בתי החולים להקצות את המשאבים בתחומי כוח האדם והתשתיות, על מנת להסדיר את הפעילות בתחום בהתאם לנהלים ולסטנדרטים שנקבעו בחוזרי מנהל רפואה ולהפחית את מספר הזיהומים הנרכשים. המודל מודד את הנעשה בתחומים אלו, ואת הישגי בתי החולים בפרמטרים ספציפיים של רכישת זיהומים.

היחידה למניעת מחלות זיהומיות של משרד הבריאות מדדה את בתי החולים בשנת 2017  את בתי החולים לפי הפרמטרים שהועברו להם בחוזר משרד הבריאות ולהלן הממצאים.

הפערים חוצי המערכת שדורשים תשומת לב מיוחדת ותיקון בשנה הקרובה לפי ממצאי משרד הבריאות:

בחלק מבתי החולים לא קיימת יחידה למניעת זיהומים שמנהלה כפוף ישירות למנהל בית החולים.

בבתי חולים עם מחלקות מיוחדות נדרשת התאמת משאבי מניעת זיהומים למורכבות בית החולים.

נדרש שיפור יכולות היחידות למניעת זיהומים לקבל ולעבד מידע ממוחשב על מנת לנתח לעקוב ביעילות ולהתערב במניעת זיהומים.

תיעוד זמן לקיחת בדיקות מיקרוביולוגיות חסר – דבר המונע ניתוח נכון של מקום רכישת הזיהום, אינו מאפשר בקרת איכות על הזמן עד לטיפול בדגימות, ומונע פעולות של שיפור טיפול אנטיביוטי בזמן המתאים.

ברבים מבתי החולים לא התקיימה הפעילות הנדרשת ע"י משרד הבריאות בנושא ניהול השמוש באנטיביוטיקה במוסד.

בחלק מהמעבדות למיקרוביולוגיה לא מבוצעות בדיקות בקרת איכות בתכיפות הנדרשת דבר שעלול לגרום לדווח תוצאות רגישות שאינן נכונות.

גם לבעיית הזיהומים בבתי החולים ישנו פתרון חדש אשר הוצג בכנס. מכשיר IR Biotyper – Bruker המשווק על ידי חב' לפידות, אשר יכול לסייע לביה"ח בזיהוי ובהשוואת זנים בהתפרצות זיהומית בביה"ח ויכולת ביצוע מחקרים אפידמיולוגיים.

המכשיר עובד בטכנולוגית ספקטרוסקופיה אינפרא אדום ויכולת זיהוי של תתי סוגים של זני חיידקים שונים עד לרזולוציה הכי נמוכה לצורך הזיהוי. בנוסף המכשיר יכול לדווח לביה"ח האם זן זה היה קיים בעבר בביה"ח (מכיוון שיש זנים רבים של חיידקים, יש חשיבות רבה להבין האם הזן הספציפי קיים עדיין ולא חוסל ע"י חיטוי, עיקור, או טיפול אנטיביוטי).